הרצאה 3 תולדות הג'אז - עידן הסווינג 1924 - 1939

הנושאים בהם עוסקת ההרצאה:

לואי ארמסטרונג מפתח קריירה עצמאית כנגן חצוצרה מבריק וכזמר פורץ דרך. הוא מגדיר את השפה, הארטיקולציה הקצבית של הסווינג, הוא מציג לעולם שירה נועזת, ואלתור קולי המכונה לימים "סקאט".

סידני בשה – נגן הקלרינט עובר לסקסופון סופראן ופותח קריירה עצמאית בצרפת (וגם מסתבך עם רשויות החוק...).

ג'לי מורטון מקים הרכב שמתעד על גבי תקליטים את המוזיקה של ניו אורלינס באותנטיות מרשימה ובהצלחה רבה.

בסי סמית, ואת'ל וואטרס – זמרות חשובות שעשו כברת דרך אדירה מילדות קשה להצלחה פנומנאלית כאמניות מצליחות – כל אחת בתחומה: סמית כזמרת בלוז, ווואטרס כזמרת מיוזיקלס.

בני גודמן שסבל בילדותו עוני מחריד צמח והתפתח כנגן קלרינט מוכשר, בולט ושאפתן. בגיל 14 מתחיל לנגן בתזמורות מקצועיות, ובגיל 16 מצטרף לתזמורתו של בן פולאק שמנגנת sweet music.

תקופת היובש מצמיחה מאות מועדונים בלתי חוקיים, שהבולט בהם במיוחד הוא "מועדון הכותנה" בהארלם – ניו יורק. על הבמה מופעים שבהם תמונות תיאטראליות של "פרימיטיביות שבטית פראית ואקזוטית" של השחורים. המופעים הססגוניים מלווים בפס הקול של "דיוק" אלינגטון. זה משתמש בבמה כמעבדה לניסויים מוזיקליים פורצי דרך אשר מבדילים אותו – בכוונה תחילה – מזרמים מוזיקליים מוכרים.

השפל הכלכלי הגדול, מכה באומה האמריקאית באופן חסר רחמים וממית אסון אדיר כלכלי ורוחני על מיליוני אמריקאים. דווקא בשעת השפל, ואולי בזכותו צצה סצנה חדשה של ריקודים אשר עוזרת להמונים לשכוח את צרותיהם. במועדונים כמו הסאבוי בהארלם, או ה"רוזלאנד" ברחוב 52, המונים רוקדים על רחבת הריקודים לצליליהן הקצביים של טובי התזמורות הגדולות.

ההרכב האינסטרומנטאלי המצומצם של ניו אורלינס, ושל שיקאגו מקבל תוספת כוח ונפח על ידי עיבוי וריבוי כלי הנגינה ומתגבשת לה ה"תזמורת הגדולה" בה יש הפרדה בין שלושה חלקים: חצוצרות וטרומבונים, סקסופונים וקלרינט, וחוליית הקצב – פסנתר, גיטרה, באס, תופים.

מבין המנצחים, המעבדים ומובילי התזמורות בולטים: צ'יק ווב, פלטשר הנדרסון, דיוק אלינגטון, בני גודמן, וודי הרמן, ארל היינס, ג'ימי לנספרד, טומי דורסי, גלן מילר ועוד. כל תזמורת עם ההתמחות שלה: ג'אז, סווינג ומוזיקה פופולארית. 

מכיוון מפתיע – קנזס סיטי שבמערב התיכון עולה ומפציע הכוכב החדש – קאונט בייסי עם הרכב מנצח, וסאונד חדשני שכובש את ארה"ב בסערה. בייסי מציג את אחת התזמורות הטובות ביותר עם חוליית קצב מלוטשת ואדירה.

התזמורות מקבלות חיזוקים על ידי זמרים שעושים חייל כשהבולטים בהם הם אלה פיצג'ראלד, בילי הולידי, פרנק סינטרה, ועוד.

בשנת 1929 בני גודמן מוביל את התזמורת שלו להיכל הקודשים של המוזיקה בקונצרט חסר תקדים וסוחף בקארנגי הול – ועולה לפסגה מונומנטאלית של הצלחה אישית. הג'אז מקבל עוד הכרה בחשיבות שלו כז'אנר אמנותי מהמעלה הראשונה.

 


 


 

 כל הזכויות לתכנים באתר שמורות לרז יצחקי

מונחים בהם דנו במהלך ההרצאה מספר 3 בתולדות הג'אז.

סקשן – קבוצת נגנים בתזמורת הגדולה המשויכים לאותה משפחת כלים: סקסופונים (כולל קלרינט), חצוצרות וטרומבונים מול חוליית הקצב (פסנתר, גיטרה, באס ותופים). 

 Head Arrangements – אותם עיבודים  אשר היו נפוצים בתזמורת של קאונט בייסי - בהם התפקידים לא היו כתובים על דף אלא נוצרו תוך כדי עבודה קבוצתית ושמרו בזיכרונם של הנגנים.

Solo  - החלק בעיבוד אשר מוקדש לאלתור ספונטאני של נגן (סולן) מסויים.

Soli  - החלק בעיבוד המוקדש לנגינת בלוק (בד"כ מהירה) ומרהיבה של סקשן שלם מהתזמורת. חלק זה כתוב ומעובד מראש.

Shout – החלק בו כל נגני הביג באנד מנגנים בלוק אחיד, מלא ומעובד מראש, בד"כ בעצמה אדירה.  

Lindy Hop – Jitter Bug – ריקודי זוגות סוערים ומהירים מתקופת הסווינג - המאופיינים בוירטואוזיות, גמישות, זריזות וקלילות אקרובאטית מופגנת.

ריף - משפט מוזיקלי אשר חוזר על עצמו ללא שינוי (או עם שינוי קטן), יכול לשמש כחלק מהמנגינה, אך לעיתים קרובות אפשר לשמוע ריפים מנוגנים ברקע על ידי סקסציות שונות של התזמורת, כליווי לסולו. 


קטעים שלהם הקשבנו

Heebie Jeebies /  Louis Armstrong

St. Louis Blues – Bessie Smith

Am I blue – Ethel Waters

Chick Webb – Harlem Congo

Fletcher Henderson – Hotter than ‘ell

Benny Goodman – King Porter Stomp

Duke Ellington – It don’t mean a thing if it ain’t got that swing

Tommy Dorsey – Blue Sky

Benny Goodman – Avalon

Count Basie – Splanky

Glenn Miller Band – In the mood

Comments