התמצית של הכל.
מתי שתקתם בפעם האחרונה כדי להקשיב לצוות שלכם?
תיעוד נדיר של החמישיה השנייה הגדולה של מיילס דייויס בהופעה חייה בשוודיה משנת 1967.
יש שיאמרו שאולי זה הרכב הג'אז הטוב ביותר בכל הזמנים. מיילס תמיד ידע לקבץ סביבו את המוזיקאים הטובים ביותר, את גמישי המחשבה, אלה עם הצורך האדיר לפרוץ כל גבול אפשרי. אלה שמוכנים לקפוץ ראש, מבלי לדעת מה מחכה למטה.
והקטע הזה מיי גוד - כן, אפשר לעשות קורס שלם רק על הקטע הזה.
אבל אני רוצה לדבר רק על חמש שניות.
לא צריך להבין במוזיקה כדי לחוש את האנרגיה האדירה, ניצוצות האש מחוליית הקצב, התיפוף של וויליאמס (תופים), הקו הבטוח של קארטר (בס), ההרמוניה הכמעט אימפרסיוניסטית של הנקוק (פסנתר). העצמה הגברית (סליחה) של מיילס (חצוצרה). וכמה שזה מפתיע. הם מנגנים כמו להקה של זרזירים - כל כיוון אפשרי, כל אחד יכול להיות מנהיג ולקחת את ההובלה לכל מקום שרק יחפוץ. תקשיבו, כל אחד מהם לוקח את המוזיקה למקום אחר - וכל החברים פשוט נותנים לו יד, מצטרפים אליו ותומכים בהובלה שלו. אין דברים כאלה.
אבל לא על זה אני מדבר.
מה שקורה בשניה 02:35 זה מטורף.
תריצו אחורה ותראו מה שקורה שם: ווין שורטר הסקסופוניסט מקבל את ההובלה ומנגן את הסולו שלו. באמצע הסולו שלו, בעוד שחוליית הקצב מאחוריו יורה זיקוקים של אנרגיה אדירה, שורטר לוקח נשימה לקראת משפט נוסף, מהדק את השפתיים על הפייה ו...
שותק.
הוא מקשיב לדיאלוג מדהים מתרחש בין חברי הצוות שלו ברקע.
ואז הוא לוקח נשימה שנייה, ממלא את הראות באוויר כדי לנגן סוף סוף את המשפט שלו. ושוב!
הוא עוצר. משחרר את הנשימה הזאת החוצה, ושוב לא מנגן. כי הנקוק, וויליאמס וקארטר עושים משהו מדהים מאחוריו.
הוא מקשיב להם בדריכות. הם ממלאים את הבמה באנריגה מטורפת, ורק אז, כשהוא בטוח שהוא צריך להכנס ולהגיד משהו, הוא עושה את זה. באופן מושלם.
חמש שניות שאומרות הכל
זה כולה חמש שניות, שלוש נשימות, אבל השניות האלה, בעולם הג'אז נחשבות לנצח. והרגע הזה מגלם בתוכו את התמצית של הג'אז - עבודת צוות אמיתית מתוך הבנה של שותפות, הדדיות, הקשבה ורגישות - יצירה משותפת באמת.
כמה אתם מדברים? כמה אתם שותקים?
תגידו, מתי אתם שתקתם בפעם האחרונה כשיקבלתם את ההובלה? מתי אתם עצרתם כדי להקשיב לחברי הצוות שמאחוריכם, כן, אלא שמלווים אתכם, והעדפתם לשתוק ולתת להם לדבר?
נשמע מוכר? לא רק ממוזיקה, מכל תחום אחר בחיים: עסקים, משפחה, זוגיות, חברים.
דברו איתי, שתפו, תגיבו.
ואם אתם רוצים לשמוע עוד, אתם תמיד מוזמנים להגיע להרצאות הג'אז שלי.