ג'אז - פס הקול של המאה העשרים
תקציר הרצאות מוזיקה
פלייליסט - רשימת האזנה 

ג'אז התפתח משירת העבדים השחורים, דרך הרגטיים, הבלוז, הסווינג והביבופ והפך עם השנים לסגנון-על. סיפור של הג'אז רווי בסיפור חייהם של אמניות ואמנים אמיצים בעל צורך עז לביטוי אישי ולפריצת מסגרות. זהו סיפור על אנשים יוצרות ויוצרים שמעולם לא הפסיקו לקרוא תיגר על מסורות, מוסכמות ועל גבולות. 

 

סיפורו של הג'אז מגולל את סיפורה של המהפכה החברתית העצומה שהתחוללה במאה העשרים: הג'אז צמח כביטוי תרבותי ששיקף תהליכים פוליטיים ותרבותיים וצבע אותם בצבעים ססגוניים.

המפתח להבנת הג'אז מצוי בהבנת ההקשר למהפכה זו.

  • מהו הרקע החברתי והתרבותי שמתוכו צמח הג'אז?

  • מיהם האומנים הבולטים ומהו ייחודם?

  • מהו סוד הקסם האמתי של תרבות הג'אז?

בדף זה תוכלו למצוא פרטים עיקריים ונקודות חשובות בהתהוותה של ההיסטריה של הג'אז. תוכלו גם להנות מרשימת האזנה אינטראקטיבית של הקלטות חשובות של אמניות ואמנים פורצי דרך. מובן הדבר שהיריעה קצרה מדי מלהכיל את כל פרטי ההיסטוריה של הג'אז ואת המוזיקה של כל האמנים.

 

לפיכך, אתם מוזמנים להשתמש בפלייליסט שאני מציע עבורכם, כקרש קפיצה לחיפוש ולחקר עצאמי לגבי הטעם האישי שלכם.

 

ואם אתם סקרנים להעמיק את הידע, אתם בהחלט מוזמנים להגיע לסדרות ההרצאות שלי, המתרחשות כמעט מידי ערב, בנקודות רבות ברחבי הארץ - כפי שמופיע ברשימת כל ההרצאות. 

 

הולדת הג'אז בניו אורלינס

1810-1890

לקראת תחילת המאה העשרים ניו אורלינס הפכה למוקד קוסמופוליטי נדיר. המציאות החברתית התוססת והסוערת בין הלבנים, הקריאולים והעבדים השחורים היוותה את כור ההיתוך התרבותי-מוזיקלי לסגנונות כמו שירת העבדים, ספיריטואלז, תזמורות הלכת, הרגטיים והבלוז. ברובע החלונות האדומים צמח סגנון מוזיקלי חדש: נועז, פרוע, חדשני, מלא תשוקה: "המוזיקה החמה" שלימים תיקרא ג׳אז. מי רוקד כבר למעלה ממאה שנים בכיכר קונגו, ומה עושה קריאולי סנוב עם בן עבדים בחצות הלילה? על אלה ועוד בהרצאה שלפנינו.  

 

החיידק המשתולל - מניו אורלינס לשיקאגו וניו יורק

1890 - 1920

ניו אורלינס של שלהי המאה התשע עשרה: ברובע החלונות האדומים ובמועדוני לילה חשוכים עולים צלילים שטרם נשמעו כמותם בעולם המערבי – מלאי תשוקה ותעוזה, חצופים וקופצניים: הם ביטוי אותנטי לחיי הלילה הסוערים: שים שאם שימי, רגטיים, טרקי טרוט, בלוז וטקסס טומי.

החל מתחילת המאה העשרים הג'אז של אמנים כמו קינג אוליבר, ג'לי מורטון וסידני בשה, התפשט צפונה לשיקאגו עם ההגירה הגדולה - ומשם לניו יורק, ועיצב לעד את עתידה המוזיקלי של אמריקה. תקליטי הג'אז הראשונים החל מ 1917 מעוררים שיגעון לאומי, כשבני נוער ברחבי היבשת מאמצים את מוזיקת הריקודים הקצבית למורת רוחם של הוריהם. איך קשורה תרבות הווודו לעולם הג'אז? ועל מי בדיוק שומר פסנתר קריאולי ברובע החלונות האדומים? על אלה ועוד, בהרצאה שלפנינו.

 

ניצוצות של גאונות

1920-1929

עם ההגירה הגדולה, עושה גם הג'אז מסע צפונה מניו אורלינס אל שיקאגו וניו יורק. חוקי היובש האוסרים על ייצור וצריכת אלכוהול עושים פעולה הפוכה: ברחבי היבשת צצים אלפי מועדוני אלכוהול אשר מספקים שפע של עבודה עבור מוזיקאי ג'אז - אלו מספקים למילוני האמריקאים פס קול משובח - מוזיקה -  לחיים תוססים הבועטים במוסכמות. זוהי שעתם היפה של מנהיגי תזמורות אשר בכשרון אדיר כותבים ומעבדים לתזמורות מיומנויות. מצד שני פורצי גבולות כמו את'ל וואטרס ולואי ארמסטרונג פורצים מסגרות וסוחפים איתם אומה שלמה.  אתם מוזמנים להרצאה כדי לגלות מה קרה כשלואי שכח את המילים, ואיך קשור אל קפון לפופולאריות של הג'אז.

 

עידן הסווינג - נראה אתכם יושבים בכיסא

1929-1940

מוזיקה שתגרום לכם לרקוד. בתקופת השפל הכלכלי הגדול ארה"ב יורדמת מנכסיה ומליוני אמריקאים מוצאים את עצמם ללא קורת גג או מקור פרנסה. הצעירים מוצאים מזור לשפל בצורה של ריקודים - וכך צצות להן תזמורות הג'אז אשר ממגרות את העצב עבור מליוני אמריקאים בקצב סוויג סוחף שאי אפשר לעמדו אדישים אליו. ב הראצה שלפנינו גדולי מנהיגי המוזיקה של התקופה: בני גודמן, דיוק אלינגטון, פלטצ'ר הנדרסון, קאונט בייסי ועוד. הכינו את נעלי הריקוד לסווינג מרקיד. מוזיקה במיטבה. מי הם באמת סולטני הסווינג, ומי מהם ניצח בסופו של דבר את קרב המאה? על אלה ועוד, בהרצאה שלפנינו.

 

ביבופ - נמצאו האשמים בבלאגן

1940-1946

בתקופת מלחמת העולם השניה, מתפרקות אט אט התזמרות הגדולות מטובי המוזיקאים ובהדרגה ארה"ב מאבדת עניין בריקודים. במועדון קטן בניו יורק מתחילה סצנה חדשה על במה קטנה מצטופפים להם השפיצים של סצנת הג'אז בהרכבים קטנים ומנגנים מוזיקה המאתגרת את השומעים וגם את השותפים. מרי לו וויליאמס, ת'לוניוס מונקה, דיזי גילספי, צ'ארלי פארקר ועוד, מנגנים מוזיקה תזזיתית, מהירה, מורכבת ומתוחכמת. זוהי נקודת אל-חזור עבור ההגדרה של האסתטיקה של הג'אז. לא עוד ג'אז מסחרי, אלא מוזיקה שהיא אמנות מורכבת למביני עניין.התגובות למהפכה המוזיקלית היו חלוקות: חלקן תיעבו את הניחוח האליטיסטי של הביבופ שנשמע לעיתים מסובך להבנה ומסחרר כמו רכבת הרים. אך לקראת שנות החמישים הביבופ הוכיח עצמו כיציב ובר משמעות כאחד מעמודי התווך החשובים בג'אז אשר הקנו לו מעמד של אמנות גבוהה.
איך מקשיבים לביבופ? למה זה נשמע אחרת? האם בכל הבלגאן הזה יש בכלל סדר? מה התפקיד של כל אחד מהנגנים? על השאלות האלו ועוד – נעמוד ב הרצאה שלפנינו (תחזיקו חזק, זה הולך להיות מהיר...).  

 

קול ג'אז, השקט שאחרי הסערה

1940-1959

בנוסף לביבופ התזזיתי של צ'ארלי פארק ודיזי גילספי, מצמיח הג'אז ענפים חדשים. בלוז אנד רית'ם (שם ששונה לרית'ם אנד בלוז בהמשך) פורח החל משנות הארבעים כמוזיקה פופולארית משגשת. ובסוף שנות הארבעים מוזיקאים כמו גיל אוונס, ג'רי מאליגן, לי קוניץ ומיילס דייויס שוקדים על אסתטיקה חדשה - רגועה ושליוה, מלווה בהרמונות אימפרסיונסטיות, בתזמורים שאינם שגרתיים, ובנגינה לירית. הקול (cool) ג'אז, שחלקו מגיע גם מהחוף המערבי הופף לאנטי-תזה לביבופ. הוא מבשר עידן חדש שונה ומפתיע מאד מקודמיו. זוהי שעתם היפה של צ'אט בייקר, נט קינג קול, מיילס דייויס ודייב ברובק.  בנוסף זרם ההארד-בופ מבקש להחזיר את הג'אז למקורותיו השחורים עם אלמנטים מובהקים של הבלוז והגוספל עם אמנים כמו ארט בלייקי, הוראס סילבר ובובי טימונס.

כיצד נשמעת האסתטיקה החדשה של הקול, וההארד בופ? מה עושה את הסאונד המודאלי? מה הוא סוד קסמו של Kind of Blue ? והחשוב ביותר: האם זה קול להקשיב לקול? על סוגיות אלה נעמוד במהלך ההרצאה הנוכחית.