פורגי ובס (חלק ג), טוביה החולב וכנר על הגג

Updated: Jul 23, 2018


לכיוון המחשבה הבאה, לא מצאתי סימוכין בשום מקום - ייתכן שההשערה שלי רחוקה מדיי, אבל אני חייב לשתף אתכם. היו איתי: במהלך ההרהורים אודות אספקטים בוויכוח הפוליטי אודות יצירתו של גרשווין, נזכרתי בציטוט של ריי צ'ארלס אשר התבטא פעם בנוגע לקשר שבין השחורים ובין היהודים:

"Blacks and Jews are hooked up and bound together by a common history of persecution..If someone besides a black ever sings the real gut bucket blues, it'll be a Jew. We both know what it's like to be someone else's footstool…" (Ray Charles)


צ'ארלס מדבר על ההקבלה בין הגורל של השחורים והיהודים בכל הקשור להיותם נרדפים, סובלים משנאת זרים, מדיכוי, מאפליה ומגזענות. אמירה זו הזכירה לי ספר אחר, שהפך לסרט ולמחזמר אודות, העוסק לא בשחורים אלא ביהודים: טוביה החולב וכנר על הגג.

  • טוביה החולב


דמותו של טוביה החולב (או טוביה החלבן) מופיעה ב"כתבים" של הסופר שלום עליכם. סיפורו מגולל את גורלם של יהודי רוסיה מסוף המאה ה-19 ברוסיה, אשר נאלצו לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגרוש, ולהגר אל מחוץ לרוסיה. כמו רבים אחרים, גם טוביה החולב נאלץ לעקור מושבו בחפשו מקום מבטחים, כחלק מתהליך ההישרדות שלו. הוא למוד נדודים, מקבל את גורלו בהשלמה ואינו מבכה יתר על המידה בצורך שנכפה עליו לנדוד, הוא אפילו מדבר על כך באופטימיות. בפרק "וחלקלקות" הנכתב בין השנים 1914 ובין 1916 קיים אזכור מעניין הנוגע לנדודים. בסיטואציה הנוכחית מדבר טוביה החולב:

"אשרי וטוב לי שנולדתי יהודי, שעל כן אני יודע את הטעם של גלות יוון, של נדודים בין העמים, של ויסעו ויחנו, מקום שחנית בו ביום, שם לא תלון בלילה, באשר מיום שלמדו אותך את פרשת "לך לך" ..... עודני הולך ואיני מוצא מקום מנוחה...סעו בשלום..ואמור להם שם לבל ידאגו: אלוהינו הזקן חי!" (עליכם, 1997, עמ' 157).

הנדודים, הקושי והסבל עבור טוביה, הם חלק מהיותו יהודי, כאילו כך ציווה האל, זו מנת חלקו וחלקם של אבותיו מעידן ועידנים.

  • האם הגרשווינים הכירו את שלום עלייכם?

מסקרנת מאד ההיתכנות כי גרשווין, בהיותו יהודי, קרא או שמע על "כתבים" של שלום עליכם וכי היכרות זו השפיעה על כתיבת הסוף האופראי של פורגי ובס, זה המציג את פורגי באור שונה מאופן בו הוא מוצג ברומן. על כך, לא הצלחתי למצוא אזכורים כלשהם. אך גם אם גרשווין לא הכיר את כתביו של שלום עליכם מעניינת ההשוואה בדרך הטיפול של הסיפור, המחזה, והאופרה בדמויות נרדפות אחת של בן עבדים שחור באמריקה, והשני יהודי באירופה. כאמור, בסוף הרומן, פורגי נשאר נבול ואפרורי במקומו. ואילו באופרה, פורגי יוצא אל הנדודים אל: To a heavenly place. למרות שבס היא אולי הסיבה של פורגי למסעו הכמעט – בלתי אפשרי, שיר הסיום באופרה הוא דווקא לא שיר אהבה לבס, אלא שיר בעל אופי דתי – מעיין גוספל, שקורא לו להמשיך לנדוד, כאילו שזהו צו האל – להגיע לגן העדן שנימצא אי שם. כל המקלה שרה את השיר איתו, כשותפים לאותו גורל. האם ייתכן שגרשווין מצא אצל טוביה החולב בסיפור של שלום עליכם, את הסוף האופטימי לאופרה שנכתבה כעשרים שנה מאוחר יותר, או אולי היה זה הסוף האופטימי שבו חייב המחזה להסתיים משום היותו מחזה? אך גם אם כך הדבר, מדוע האופי הדתי לשיר הסיום – בניגוד לשיר אהבה הראוי לתפיסה מציאותית יותר של הטקסט באופרה?

  • כנר על הגג


בשנת 1964 הועלה מחזה מצליח בברודווי, המבוסס על דמותו של טוביה החולב. בשנת 1971 יצא לאקרנים עיבוד הקולנועי של "כנר על הגג", בכיכובו של חיים טופול בתפקיד חייו. בסופו של הסרט, נראה טוביה חבול ממכות הגורל אורז חפציו הדלים, ויוצא אל מסע למקום אחר – אולי הארץ המובטחת. כמו באופרה, הוא יוצא למסע אל הלא נודע, מסע שסופו לא נודע. ובאופן מתמיהה, טוביה רותם את עצמו לעגלת המשא במקום האתון שאינו עוד. ברומן, פורגי נותר עם עגלתו העלובה רתומה לעז, ובסרט גם מעורבת עגלה, אלא שהפעם אין אתון, או אפילו עז, טוביה עצמו מושך אותה. וגם שם התחושה היא כי הגיבור לא ייכנע לגורל שמנסה להכות בו ללא הרף, אלא ימשיך במסעו מתוך כוח הישרדות יוצא דופן, בחיפוש אחר המקום אליו הוא ראוי. וגם בסרט הזה, הסצנה האחרונה מלווה במוזיקה המעוררת מחשבות על עתיד, אופטימיות ותקווה. האם ייתכן כי הפעם, היה זה במאי הסרט שהושפע מהסיום של האופרה פורגי ובס של גרשווין? הדבר לא בלתי ייתכן בעליל.

  • אין לי כסף

נקודה נוספת מעניינת להשוואה, היא גישתם המנוגדת של טוביה החלבן ושל פורגי למצבם הכלכלי הרעוע. הנושא הכלכלי מקבל טיפול שאי אפשר להתעלם ממנו ועצם מיקוד תשומת הלב בנושא בשתי ההפקות ואופי הטיפול השונה, מסקרנים מאד. מוזר הדבר: שתי הפקות, האחת אופרה, והשנייה סרט, העוסקות בגורל אכזר של מיעוטים מוכים – יהודים באירופה ושחורים באמריקה, ובשניהם פתאום יש סצנה משמעותית העוסקת בכסף ובקניין. גם בכנר על הגג וגם בפורגי ובס, מוקדשת ארייה בלתי נשכחת לגיבור של הסיפור אשר מהרהר על מצבו הכלכלי. טוביה החולב מתחנן לאלוהיו להיות איש עשיר - If I were a rich man:



לעומתו, פורגי שמח בחלקו, מאושר מכך שיש לו המון מכלום: I've got plenty of nothin' .



למרות גישתם השונה של פורגי ושל טוביה ביחס לכסף, המוזיקה בשני המקרים נשמעת אופטימית, קלילה וקלה לתפיסה, מעין פזמונים בעלי לחן ועיבוד קליל – כל אחד בסגנונו האופייני למקום: פורגי שר שיר שנשמע כמו שיר קאונרטי ואילו טוביה שיר שיר "יהודי" מזרח אירופאי מובהק.