פרסים רבותי, פרסים
שנת 1951, שני הכוכבים הגדולים של עולם הג'אז, צ'ארלי פארקר ודיזי גילספי מקבלים פרסים יוקרתיים מטעם מגזין ה"דאון ביט" החשוב - בטקס מצולם ברשת טלויזיה אמריקאית.
משהו מוזר שם. היתה לי תחושה לא נוחה, בפעם הראשונה שראיתי את החלק הראשון של הסרטון הזה ורק כשראיתי את זה בפעם השנייה זה הכה בי. זה קורה מאד מהר:
בתחילת הסרטון מנחה הטקס מעניק להם את הפרס, ושואל אותם:
"האם תרצו להגיד משהו נוסף ילדים?"
"You boys got anything more to say?"
המילה "Boy" היא מילה טעונה בהיסטוריה העכורה של אמריקה מוכת הגזענות. היתה זו מילה שלבנים גזעניים נהגו לכנות שחורים אפרו-אמריקאים, מתוך זלזול. היו עוד הרבה כינויים דוחים, אתם יודעים.
הבחירה של המנחה במילה הזאת מאד צרמה לי. כן, זה נכון - מוזיקאי ג'אז כינו ועדיין מכנים את עצמם בהמון מילות סלנג מצחיקות: Cats, Bro, Dude, וגם Boy היתה מילה שאפשר היה למצוא בקהילת הג'אז. אבל גם המנחה יכול היה לבחור בהמון ביטויים שהיו שגורים בתקופה: Gentlemen, Lads, Guys, וכו. אבל הוא בחר במילה הספציפית הזאת.
תגובה הולמת
מה שמאד מעניין זו התגובה של צ'ארלי פארקר: "אני מניח שמוזיקה מדברת חזק יותר ממילים". ואולי היתה זו עקיצה מהירה שהוא שלף מול המנחה לאמור: "אני עושה דברים שאתה ועוד רבים יכולים רק לחלום עלייהם - זה לא משנה איך תקרא לי". הייתכן? הוא מייד פונה שמאלה והולך לבמה וכמעט נתקל בדיזי שנראה לגמרי מבולבל באותן שניות.
מעבר לזה, זהו קטע נדיר מאד. יפהיפה ועצוב מאד - למיטב ידיעתי, זהו הקטע המצולם היחיד של פארקר מאלתר (כן, יש עוד איזה צילום מוזר שלו מנגן ב"כאילו" על סולו מוקלט של עצמו - זה לא נחשב). פארקר שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר בג'אז מאז לואי ארמסטרונג חי חיים טראגים, סבל מהתמכרות קשה לסמים והלך לעולמו בגיל 35.
מאד מעניין אותי מה אתם חושבים על ההערה של מנחה הטכס. גזעני או תמים? סחבקי או מרושע?
(בכל מקרה אני מאד שמח שהגזענות נעלמה מן העולם מאז, והיה קרתה במקום רחוק לפני הרבה הרבה שנים).
דברו איתי - רז.
ואם אתם סקרנים, אתם תמיד מוזמנים להגיע להרצאות שלי.