top of page
Search
  • Writer's pictureרז יצחקי

דיאָנָה קְרָאל - מה יותר: פסנתרנית או זמרת?

בשתי מילים - קשה להחליט...


אחת הנשים הבולטות ביותר בסצנת הג׳אז של שני העשורים האחרונים. היא גם כנראה אחת הדמויות המצליחות ביותר בג׳אז: מכירה של 15 מליון אלבומים, ושלושה פרסי גראמי מספיקים כדי לזכות אותה בתואר. לא?


היא בכלל קנדית.

נולדה בקולומביה הבריטית (1964). אמא שלה מורה בבית ספר ואבא שלה רואה חשבון. מי אמר שצריך שורשים מוזיקליים?


אתם יודעים איך זה, פסנתר מגיל ארבע, הרכבי חובבים כנערה, נגינה במסעדות, מלגות. ואז ב 1981 היא מגיעה לבֶּרְקְלי שבבוסטון - כנראה המקום שנתן לה את הקפיצה הגדולה למעלה. משם ללוס אנג׳לס, וחזרה הביתה לקנדה להקליט את האלבום הראשון שלה - 1992.


ולכל חובבי המיתוסים והסיפורים על ילדי פלא - היא בת 28 כשהיא מקליטה אותו. ואיזה אלבום נפלא היא מקליטה.


שנתיים לאחר שחרור האלבום הראשון שלה, היא מוציאה אלבום נוסף 1995. ושנה לאחר מכן, אלבום נוסף שהיה מועמד לגראמי!


אתם קולטים את זה?

משם הדרך שלה אל במות בכל רחבי העולם ואל טבלאות הדירוגים היתה ברורה.


דיאנה שרה ומנגנת פסנתר - וזה לא דבר של מה בכך: מעט מאד מוזיקאי ג׳אז עושים את זה - נינה סימון היא אולי הבולטת ביותר. תהרגו אותי, אני כפסנתרן לא מצליח להבין איך אפשר לעשות שני דברים ביחד.


יש לה קול קונְטרָה אָלְט (ואם אתם לא יודעים מה המושג הזה, פשוט תקשיבו לה ותבחינו מיד במִנְעָד הנמוך) עמוק ונעים, שירה רכה ומלטפת אך לא מתחנפת. סטייל ופְרייזינְג (מישְפוּט?) להתקנא בו. והיא עושה את זה בנון-שלאנט רגוע.




אבל אני, אוהב יותר את דיאנה כפסנתרנית. בעיני היא הופכת למישהי אחרת כשהיא לוקחת סולו על הפסנתר. משהו באנרגיה מתלהט, עצמת הרגשות עולה, הביטוי שלה מקבל נוכחות יותר דומיננטית. עזבו, תסתכלו על וידאו שלה מנגנת - אפילו הלחיים שלה מאדימות, הגבות מתכווצות כשהיא מתחילה סולו על הפסנתר.


ד״ר ג׳אקל ומיסטר הייד.


תוסיפו את הלוק שלה, הנוכחות הבימתית, היכולת שלה לשלוט ולהוביל בכזה רוגע הרכבים - כל השבּאם הזה, הופכים את דיאנה למלכה בעולם הג׳אז. ( דיאנה, לא נסיכה, מלכה... הבנתם.)



איזו דיאנה אתם אוהבים יותר? הפסנתרנית או הזמרת? או שאולי אי אפשר להפריד את השניים?

ומה הקטע האהוב עלייכם? שתפו אותנו, שנדע.

53 views0 comments

Comments


bottom of page