אפיסטמולוגיה וחשיבה יצירתית בפדגוגיה של ג'אז, תקציר דוקטורט

Updated: Sep 22, 2020

תקציר עבודת מחקר זה מפורסם כאקט של מחווה למען קהילות חינוך ולמען שוחרי ידע.

ציטוט או שימוש כלשהו בעבודה או בכל חלק ממנה ייעשה אך ורק - על פי הכללים האקדמיים הנהוגים.

לא יעשה בעבודה זו כל שימוש אחר ללא הסכמתו המפורשת בכתב של החוקר.



אוניברסיטת בר אילן אפיסטמולוגיה וחשיבה יצירתית בפדגוגיה של הג'אז (באנגלית במקור) חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת: רז יצחקי המחלקה למוזיקה, הפקולטה למדעי הרוח הוגש לסנט של אוניברסיטת בר אילן רמת גן כסליו תשע"ז

עבודה זו נעשתה בהדרכתם של: פרופסור אנדרה היידו ז"ל - המחלקה למוזיקה, הפקולטה למדעי הרוח ופרופסור דבורה קורט - בית הספר לחינוך, הפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת בר אילן


תלמידים ומורה לג'אז
חשיבה יצירתית ופדגוגיה בג'אז

תקציר הדוקטורט


מטרת המחקר


מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות ולאפיין את המרכיבים הקשורים לפיתוח חשיבה יצירתית ואת האפיסטמולוגיה הייחודית המרומזת, אשר בבסיס המתודות הפרקטיות והפדגוגיה בג'אז. בעוד שהחינוך המוזיקלי נדון במסגרות האקדמיות, האפיסטמולוגיה אשר בגרעין תהליכי היצירה והפדגוגיה שבג'אז טרם נחקרו. המחקר מתעתד לדון בקשר המרומז בין גישות קוטביות באסתטיקה מוזיקלית ובין תפיסות יידע שונות ובדרך שבה הן באות ליידי ביטוי בפדגוגיה של הג'אז. המחקר יציע תובנות יישומיות לחינוך מוזיקלי בג'אז ובסגנונות נוספים. בנוסף יציע המחקר מודל תיאורטי אשר יכול לשמש כתשתית לפיתוח תכנית לימודים אפקטיבית בג'אז.


סקירה תיאורטית


פיתוח חשיבה יצירתית בחינוך המוזיקלי


מחנכים נוטים לדון אודות יצירתיות בחינוך המוזיקלי במונחים של פיתוח חשיבה יצירתית תוך שימת דגש על תהליכים מנטאליים, הוראה ולמידה. הגדרתם את פיתוח החשיבה היצירתית מתמקדת באינטראקציה בין שלושה מרכיבים עיקריים: יחיד, תהליך ותוצר.

נער מנגן בבאס חשמלית
חינוך מוזיקלי

האדם היוצר מתאפיין במקוריות, שטף, גמישות ויכולת פיתוח.


תהליכי היצירה כרוכים בתכנון, בפתרון בעיות, התאמה, הערכה והערכה מחודשת של פתרונות אפשריים. התהליך היצירתי תלוי במעבר בין שני סוגי חשיבה: חשיבה ממוקדת (עובדתית) וחשיבה מסועפת (דמיונית) (Sawyer, 2011; Webster, 1990).


התוצרים של התהליכים היצירתיים הם הלחנה, ביצוע, אלתור וניתוח. וובסטר (Webster, 1979) מדגיש את הייחודיות של תהליכי היצירה באלתור לעומת התהליכים המעורבים בביצוע מוזיקה אשר הולחנה מראש, בשל כך שהמאלתרים מחזיקים בתפקיד כפול: מבצעים ומלחינים.


בהמשך לכתביו של ויגוצקי (Vygotsky, 1978) טוענים בורגו (Borgo, 2006) וסוייר (Sawyer, 2003) שיש לדון ביצירתיות מתוך נקודת השקפה רחבה תלוית הקשר הכוללת את היחיד, החברה, התרבות והממדים ההיסטוריים. הם קובעים כי גם כאשר מתמקדים ביחיד, פעילותו כרוכה באופן שאינו ניתן להפרדה ברשת מורכבת של יצירתיות קבוצתית היוצרת אינטליגנציית נחיל; יצירה היא תוצר שיתופִי של קבוצה.


בהיותה גרעין מרכזי וקריטי בעשייה המוזיקלית, מחנכים מדגישים את חשיבותה של פיתוח החשיבה היצירתית בחינוך המוזיקלי, אך גם משמיעים ביקורת על כך שלעיתים תכופות היא נעדרת מכיתת הלימודים המוזיקלית, בשל מגוון סיבות.


אסתטיקה בחינוך המוזיקלי

אחת הסוגיות הבוערות בחינוך המוזיקלי סובבת סביב אסתטיקה (Elliott, 1995; Cutietta & Stauffer, 2005; Reimer, 2003). הגישה המסורתית לאסתטיקה במוזיקה שאפה לנתק מרכיבים צורניים ממרכיבים התלויים בהקשרים חוץ-מוזיקליים. למרות שמוזיקה מבטאת מחשבות, אמונות ואת עולמם הפנימי של היוצרים אותה, הגישה הפורמליסטית (מבנית) מחפשת משמעויות במרכיבים הפנים-מוזיקליים וביחס ביניהם, תוך מתן דגש לתוצר המוזיקלי.


דף תוים