לפני שנים רבות...
הזרע הראשוני של הג׳אז, החל מסוף המאה התשע עשרה, תובל בהשפעות מזויקליות שמקורן בקהילה השחורה. בין היסודות המוזיקלים של הג׳אז יש המון בלוז וגוספל.
בקהילה השחורה לא כולם אהבו את הרעיון של הבלוז - אתם יודעים, זה שדיבר על חיי החול של היום יום, על נושאים אינטימיים ולפעמים על קו החגורה ומטה (אם אתם מבינים למה אני מתכוון). אפרו-אמריקאים שהיו קרובים לכנסייה, אף כינו את הבלוז
״מוזיקת השטן".
אלו בקהילה השחורה שהיו קרובים יותר לדת שרו המון גוספל וספיריטואלז. שירי דת ושירים שדברו על הגאולה שיום אחד תבוא (יש הטוענים, ואולי בצדק, שהיא עדיין לא הגיע לשחורים בארה״ב, אבל זה כבר סיפור אחר). ואיפה שרים גוספל וספיריטואלז? בכנסייה כמובן.
עוגבים וכנסיות
כלי הנגינה המזוהה ביותר עם הכנסייה הוא העוגב - יותר מכל כלי אחר. עוגבים כנסייתים הם לעיתים גולת הכותרת המפארת כנסיות רבות במערב. אלא שלא כל כנסייה יכולה להרשות לעצמה את המפלצת היקרה הזאת.
מותק, העוגב התחשמל
מתישהו באמצע המאה העשרים, החלו לייצר עוגבים חשמליים - אנחנו מכנים אותם אורגנים. אבל תשכחו ממה שאתם מכירים היום - לא אורגניות, וגם לא מקלדות אלקטרוניות. אני מדבר על אורגנים חשמלים שמכילים אוסילטורים (מתנדים) מכניים אפילו. וכך בכנסיות דלות תקציב מתחילים להופיע אורגנים חשמליים. מפלצות מדהימות!
זה אומר גוספל וספיריטואלז בליווי אורגן (!).
טוב, כבר הבנתם, הכל קשור עם הכל. מפה הדרך קצרה מאד לשימוש באורגנים גם בבלוז, וכן, גם לג׳אז.
ג׳ימי סמית׳
מכל אמני האורגן בג׳אז, הבולט ביותר הוא ג׳ימי סמית׳. וירטואוז שהרים רף גבוהה מאד בכל מה שקשור בנגינה באורגן בעולם הג׳אז.
גימי היה אשף של ״ה״כלי (בה׳ הידיעה) - האמונד בי-3. אחד מכלי הנגינה המוניומנטליים ביותר שנבנו אי פעם. השליטה שלו בכלי, הסאונד, סגנון הנגינה שלו - היה ייחודי, מובהק, מבריק, שנון, לעיתים מצחיק - וכל כך שובה לב.
האורגן הזה, והסאונד הייחודי שלו עשה את הדרך מהספיריטואלז, גוספל, בלוז וג׳אז - עד לרוק. כולכם מכירים את הסאונד שלו שכיכב בהרכים כמו ״סגול כהה״ ועד הפקות של שלום חנוך.
את ג׳ימי סמית׳ ראיתי שלוש פעמים בהופעות חיות. פצצת אנרגיה, שובב מאין כמוהו, חוש הומור, ונגינה שמשאירה אותנו פעורי פה. כמה נשמה יש בנגינה שלו (נשבע לכם, אני מחייך ברגע זה).
התקליט (וייניל) הראשון שלי היה אלבום משותף שלו עם קני בורל - אותו חרשתי אינספור פעמים . כמה השפעה היתה לו עלי - ועל עוד אינספור מוזיקאים.
סמית׳ לא היה היחיד בעולם הג׳אז שהשתמש באורגן, הנה מספר דוגמאות
רודה סקוט
אורגניסטית מופלאה ומלאת כריזמה ואנרגיה - פרצה לתודעה של קהילת הג׳אז בתחילת שנות השבעים. סקוט מנגנת באסים בכפות רגליים חשופות.
טרודי פיטס.
עוד אורגניסטית מדהימה עם סאונד מיוחד והומור יוצאים דופן. יש לה גישה מאד מובהקת לאסתטיקה של סאונד. הנה כאן מתוך אלבום שעשה עם הגיטריסט פט מרטינו. אתם תאהבו את זה:
מה מודרנים בני זמננו?
לארגי גולינס
איזה סטאר הבחור, פסנתרן מבריק אבל נגן אורגן הרבה יותר טוב. אלוף בפיתוח מוטיבים, נגינה חכמה מאד, ומלאת הומור. הנה כאן בקטע פאנק מדליק מתוך אלבום עצמאי שלו
ג׳ואי ד׳פרצ׳סקו
יש הטוענים שהוירטואוז הגדול ביותר, בן זמננו הוא ג׳ואי. הנגינה שלו מבריקה על גבול המפחידה. לבחור אין גבולות.