הגיע הזמן שתכירו את מרי

Updated: Sep 22, 2020

מרי מי?


את בני גודמן, דיוק אלינגטון, צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי - כולכם מכירים: כוכבים גדולים בשמי הג'אז. אבל האם ידעתם שכל הגברים האלה העריצו מוזיקאית צנועה, שעבורם הלחינה שירים, כתבה עיבודים ואף לימדה אותם את רזי הג'אז?



מרי לו וויליאמס היא אחת הנשים החשובות בג'אז - ואני לא בטוח שאי פעם שמעתם עליה. איך זה יכול להיות?


היא היתה פעילה במשך שלושה עשורים, הובילה ועקבה אחרי אפנות הג'אז המשתנות, היתה דמות משפיעה עבור רבים לאורך ההיסטוריה של הג'אז - ניגנה בשנות העשרים במועדונים בתקופת היובש, כתבה לתזמורות סווינג בשנות השלושים, היתה בין מובילי מהפיכת הביבופ בשנות הארבעים והחמישים, ניגנה פ(f)אנק בשנות השישים, ואפילו כתבה מוזיקה דתית בשנות השבעים. לא רק שהיתה גמישה, אלא לעיתים עמדה בחוד החנית של השינויים.


ועדיין לא שמעתם עלייה. למה זה קורה?


הזמנים הקשים של ארה"ב


מרי נולדה ב 1910 באטלנטה - ג'ורג'יה למשפחה קשת יום בת 11 אחים ואחיות. חיי השחורים בארה"ב של אותה התקופה (ואולי גם היום?) אינם קלים בלשון המעטה. דיכוי, אפליה והשפלה על רקע גזעני היו מנת חלקם ובמיוחד במדינות הדרום. כשהעבדות היתה מעוגנת בחוקה האמריקאית היא יושמה בעיקר בדרום, אך גם אחרי שהממשלה שמה קץ לעבדות, הדרום עדיין מוכה בגזענות.


בשנות 1910-1920 עשרות אלפי שחורים עושים את המסע למדינות צפוניות בהן התפתחה תעשייה משגשת שהציעה שפע של מקורות פרנסה לשחורים שביקשו לחפש לעצמם חיים חדשים.


וכך, סביב 1915 משפחתה של מרי מהגרת לפיטסבורג - עיר תעשייתית, ושם חייה חיי דוחק ועוני במציאות אפורה יותר מהשמיים הקודרים של העיר המפוייחת.


את צעדייה הראשונים במוזיקה היא עושה על ברכי אימה, שמנגנת באורגן מפוח. מרי הקטנה בת שלוש, מחקה על הקלידים כל דבר שהיא רואה ושומעת. תפיסה פנומנאלית יש לקטנה הזאת. אט אט היא מתחילה לנגן משמיעה מוזיקה שהיא קולטת מהרדיו. וברדיו של התקופה הזאת שומעים המון ג'אז.


Little piano girl


הכל קורה מאד מהר אצל מרי: בגיל 6, יוצא שמה כילדת פלא והיא מוזמנת לנגן במסיבות סלון של החברה הלבנה. בגיל 8 היא מתארחת כפסנתרנית בתזמורת של ארל היינז. בגיל 10 היא כבר מנגנת בכנסיה המקומית - מלווה את המקהלה, ובגיל 12, מוזיקאים מתחילים לעלות לרגל אל ביתה, מבקשים את שירותייה.


בת 14 היא מתחילה לנגן בתיאטרון וודויל - נגינה עצמתית, אסרטיבית, נוכחת. לא מוזיקה אמנותית גבוהה, אבל כזאת שהקנתה לה נסיון בימתי חשוב מאד.


ב 1929 והיא רק בת 19, שומע אותה מנהיג תזמורת בשם אנדי קירק ויודע שהיא נועדה לגדולות. הוא מצרף אותה לתזמורת השחורה שלו. העובדה שהיא, נערה צעירה - יחידה בין חבורה של גברים, לא הולכת לעמוד בינה ובין ההצלחה שלה כפסנתרנית מבריקה וגם כמלחינה ומעבדת.




העלוקה

מרי לו לא עושה חיים קלים לקירק או לנגנים. היא קשוחה, מסרבת להיות ה"בחורה" בחבורה: כזאת שעונה לציפיות השוביניסטיות מנערה יחידה בהרכב. היא יודעת מה היא רוצה, היא יודעת מה היא שווה ויותר מזה - היא יודעת לעמוד על שלה. באיזשהו שלב, אנדי קירק מתחיל לכנות אותה The Pest – העלוקה הטרדנית.


אבל כלום לא מזיז לה. היא יודע שאנשים מגיעים לאולמות בעיקר כדי לשמוע אותה מנגנת.

יותר ויותר היא מתחילה לתפוס פיקוד, לעבד ולהכתיב לנגנים את הדרך שבה היא רואה את הדברים - הדרך שבה היא שומעת את המוזיקה. הדבר היחיד שמעניין אותה היא המוזיקה עצמה.



קנזס סיטי


חוקי היובש של שנות העשרים והשלושים - אלה האוסרים על ייצור, סחר וצריכה של אלכוהול - עושים את הפעולה ההפוכה. אמריקה עסוקה בצריכת אלכוהול מופרזת. למה? כי אסור.


קנזס סיטי הופכת למכה של המערב התיכון. יש בה שפע של מאורות אלכוהול, מועדונים ופריחה של תרבות הג'אז. ולשם בדיוק מתברגת מרי לו. היא מנגת עם כל הכוכבים של המערב התיכון: בן וובסטר, קולמן הוקינז