פורגי ובס (חלק ב') השוואה: רומן/אופרה

Updated: Jul 23, 2018

השוואה בין הספר למחזה בנקודות ההתחלה והסיום (והפעם נסתפק רק בקצוות, בשל הכבוד לאורך הפוסטים בפורמט הזה) מעידה על גישות שונות של הייווארד הסופר והגרשווינים.

אזהרה: לפנינו בלוג מעט "אקדמי".


Folly Island

הפתיחה:

  • הפתיחה בספר:

הרומן "פורגי" מתחילה בתיאור קצר מעט מעורפל של עיר ב"תור הזהב", מעין "היו היה" לא מזמן בו גברים שעדיין אינם זקנים היו ילדים בעיר יפהיפיה אותה שכח הזמן לפני שהיא נשמדה. אחר מספר שורות מתחיל תיאור רחב של אחד מהמקצועות המצויים בעיר: הקבצנות. הקבצנות בקאטפיש רוו מתוארת כמקצוע בעל מסורת בדיוק כמו כל מקצוע אחר. נראה כי פורגי נולד לתוך הקבצנות ואילו היה נולד מספר שנים מאוחר יותר היתה זו חזרה על הטרגדיה הישנה של גאון ללא הזדמנות. פורגי נועד להיות קבצן. (אגב, Porgy הוא שם של דג שמזכיר בצורתו את דג האמנון).


מאסטר-קבצן

דמותו של פורגי מצוירת כשל קבצן גאון, בעל יכולת נדירה לשבות את תשומת הלב של העוברים והשבים, ולזכות בסימפטיה מהם. בניגוד לקבצנים האחרים איתם התחרה על נדבות, פורגי ישב שקט. מעולם לא חייך, את תודתו לנדבה הביע בהרמת עיניו שהיו בעלות צל משונה. הוא היה שחור, בעל סגלגלות של בעלי דם קונגו. ידיו היו גדולות ושריריות. בן כמה פורגי? איש לא ידע את גילו ולא יכול היה להיזכר מתי פורגי הופיע בראשונה. הדבר שתיאר את פורגי בצורה הטובה ביותר הוא המקרה בו ילד שראה את פורגי שאל: "למה הוא מחכה"? פורגי חיכה בסבלנות.


לפורגי הייתה חולשה: בשעות ליל הוא היה מהמר. חלק מכספו היה נשמר למינימום הדרוש להוצאות מחייתו, והשאר הוקדשו להימורים. כשהימר היה אדם אחר, מלא חיים. הוא לא חשב עוד על העתיד, אלא חי את ההווה במלא עצמתו.


Folly Beach

קאטפיש רואו

משלב זה, לאחר תיאור של פורגי הקבצן, מתחיל סיפור העלילה בCatfish Row בשעת לילה מאוחרת של שבת בחודש אפריל. האווירה המצטיירת מהתמונה, כבדה, קודרת, חסרת מנוחה. במשך כל היום לא נשבה הרוח, השמיים היו אפורים וכבדים. האוויר היה חם ולח. התמקדות העלילה היא בקבוצת שחורים מהמרים. המילה הספציפית בה משתמש הכותב היא negroes : כושים.


בקבוצת המהמרים יושבים פורגי, מולו יושב כושי נוסף שמו קראון – עובד כותנה בעל גוף של גלדיאטור ושם רע. וו כותנה ענקית משתלשלת מחגורתו המצלצלת בצליל נקישה אחיד ומדויק בכל פעם שהתכופף קדימה להטיל אבני משחק. (בעודי קורא את השורות בסיפור, עולה בראשי הציטוט: "אם במערכה הראשונה מוצג סכין על הבמה, בוודאי יעשה בו שימוש עד מערכה שלישית"). קראון שתה וויסקי עם רובינס היושב לידו. רובינס שתוי מדבר הרבה מדיי בשבח אישתו וילדיו. הוא היה אדם טוב בדרך כלל שהעניק פרנסה למשפחתו.


סטריאוטיפים

בניגוד לתיאור העשיר והמפורט באנגלית ספרותית, המילים הראשונות בדיאלוגים המובאים מסגירות כי הדוברים באים מהשוליים התרבותיים. השפה עילגת, מלא בשגיאות, התחביר לקוי והיגוי המילים כל כך מגושם עד כי דרושה מיומנות רבה להבין את הכתוב או הנאמר. זו אינה אנגלית תקנית הנלמדת בבית הספר אלא שפת רחוב של אלו שלא זכו בחינוך.


בסצנת ההימור הפותחת מתגלים רבדים נוספים בפניהם של הדמויות. קראון גדול הגוף מתנהג בגסות הגובלת באלימות, שותה אלכוהול מתוך בקבוק – פורגי מכין תפילה ריטואלית לפני שהוא משליך את הקוביות. ברקע המרוחק מספר קולות שרים בנמנום עייפים ממהלך היום שעבר, ובקצה השני של הבניין מישהו פורט במונוטוניות על מיתרי גיטרה.



תגרה ורצח

ואז, במהלך רוטינת ההימורים קורת תקרית מהירה כברק. קוביות נזרקות ורובינס זוכה בסבב. הוא אוסף לידו את הכסף ואת הקוביות לפני שקראון רואה אותן. חמתו של קראון מרקיעה שחקים במהירות הבזק, ללא מילים קראון הענק מזנק ממושבו ומתנפל על רובינס צנום הגוף בהתקפת זעם כוחנית ואימתנית, משסה בו את כל כוחו וזעמו ולאחר מאבק קצרצר ובלתי אפשרי של רובינס, קראון נועץ בגופו את וו הכותנה האדירה שלו ומותיר אותו ללא רוח חיים על הקרקע. צרחה קורעת שמיים נשמעת ברקע וסרינה פורצת את מעגל הגברים מטילה את גופה על זו של רובינס. האימה משתלטת על הסצנה, פורגי רועד מהמראה האלים גורר את עצמו אל תוך מפתן דלתו וסוגר את הדלת מאחריו.



בשלב זה של הסיפור ברומן יש "קאט": העלילה נפסקת כדי לשפוך אור נוסף על "שורת קאטפיש". הפעם הציור הריאליסטי ארוך ומפורט הרבה יותר, המחבר עושה זאת בהרחבה. העלילה מדלגת יממה שלמה אל לילה שאחר הרצח. פורגי מיוסר וכואב, משותק מצער על אובדן רובינס. המסורת בין השחורים חסרי הכול היא לדאוג בצוותא להוצאות הקבורה של המת. הספר מתאר שירה של קריאה ומענה :

"Oh, I gots a little brudder in de new grabe-yahd. What outshine de sun"

והמענה:

"An' I'll meet urn in the prumis lan'".

בתוך כך מתוארת סצנה קצרה בה הקברן בא לשאול את אשתו של רובינס כמה כסף הצליחה לאסוף בצלחת התרומות לקבורה, ולמרות שזו עדיין לא התמלאה בסכום הדרוש, מסכים הקברן לערוך את הקבורה בתנאי שיקבל את מלוא שכרו בהמשך. השירה בינתיים עולה ומתעצמת, ועצמתה מזעזעת את קירות הבניין. משם ממשיך הכותב בתיאורים מפליגים של מסע ההלוויה הארוך וטקס הקבורה. לאורך כל הטקס ואחריו אפשר "לשמוע" מוזיקה של שחורים, קריאות צער מושרות באופן אקראי:


"Tell Peter tuh hold de do' open fuh me. I's comin' soon!"

קוראת אישה זקנה ליד הקבר הטרי, סוחטות מענה קורע לב המושר מפיהם של הקרובים הנוכחים:

"Yes, Gawd, goin' soon,".

הקריאות המפוזרות והאקראיות מתאחדות אט אט לגוספל מדוד בעוד האדמה צונחת על הארון ומכסה אותו.

  • הפתיחה באופרה:

הסצנה הפותחת באופרה שונה בתכלית. המקום הוא אותו Catfish Row צ'ארלסטון, דרום קארולנייה בשנות השלושים של המאה הקודמת. "התפאורה היא של קאטפיש רוו, בעבר הייתה מאוכלסת על ידי התושבים האריסטוקרטיים שישבו בקו החוף. כיום היא מאוכלסת על ידי התושבים הכושים" (במקור).

הסצנה הפותחת היא תיאור חיי הלילה הסוערים של החצר. האווירה שונה לחלוטין מזו הכבדה של הרומן, כאן היא שמחה עליזה וערנית. האימפרומפטו הפותח היא של ריקוד ושירה של Jasbo Brown Blues. זוגות מפזזים ברחבה, וילדים משחקים. הסצנה מלווה במוזיקה קצבית, מלאת סינקופות ובתזמור מלא.


Summertime

גם הסצנה הבאה אינה קשורה לרומן כלל: קלארה אוחזת בחיקה תינוק רך ושרה לו שיר ערש: "Summertime". האווירה הנוצרת בתזמור, ובמילות השיר רגועה, אופטימית ושליוה.

Summer time, and the living is easy, fish are jumping and the cotton is high. Your daddy's rich, and your mom is good looking, so hush little baby, don't you cry.

באופן מפתיע, מילות השיר מושרות באנגלית תקנית (כמעט לגמרי), וקל להבינן. שאר האופרה תושר באנגלית עילגת – אך היא אינה משובשת כמו זו ברומן, ניתן להבינה די בקלות.


בהמשך, קבוצת גברים משחקת בקובייה – כמו ברומן. בין המשחקים רובינס אשר הוזכר בספר – הוא משחק למרות הפצרותייה של אשתו סרינה (וויכוח אשר לא הוזכר בספר) ודמויות נוספות אשר לא הוצגו בספר: ספורטינ' לייף – סוחר הסמים, ג'ייק, מינגו. האווירה עדיין חיונית ועירנית, אין שמץ לכובד הנורא של הרומן. ג'ייק יוצא מהמשחק להפסקה, לוקח את תינוקה של קלרה ושר לו שיר על מנת להרדימו: A woman is a sometime thing, שיר בגוון שחור מובהק, עם נגיעות בסאונד של גוספל או ספיריטואל, אופטימי ולמרות היותו בעל תוכן שוביניסטי, ניתן להבין כי הוא בעל אווירה הומוריסטית משהו. בסוף השיר כשג'ייק חושב שהצליח להרגיע את התינוק, זה פורץ בצרחות, והחבורה פורצת בצחוק מתגלגל. האווירה כאמור אינה מאיימת וקודרת כמו האווירה בספר. מייד נכנס מוכר הדבש וקורא: here come thu honey man. , החיים הם חיי שיגרה.





הסיום של פורגי ובס:

בואו נשווה בין הסיומות של שתי היצירות - הרומן והאופרה. אני טוען ששתיהן מעידות על גישה שונה בתכלית לגיבורי הסיפור.

  • הסיום ברומן:

פורגי מבין כי בס לא עוד בקאטפיש רוו. בס לא ידעה כמה זמן ייעדר פורגי, ולמרות געגועיה הראשונים, וויתרה עליו בסופו של דבר. בס עזבה עם שישה גברים על ספינת הנהר: "Dey leabe word fuh me dat dey goin' tek she all de way tuh Sawannah, an' keep she dey. Den Serena, she tek de chile, an' say she is goin' gib um er Christian raisin'." (Heyward, 1925)בתרגום חפשי לאנגלית (ר.י): "The have left a word for me, that they are going to take her all the way to the Savanna, and keep her there. Then Serena, she took the child and said she is going to give him for Christian rising". פורגי שבור, מוכה, אומלל, הוא נראה כאילו הזדקן בכמה שנים. הוא מצויר כאילו אור עינו כבה, והוא איבד כל זיק של חיים. מריה, אשר מבשרת לו את הבשורה הנוראית על עזיבתה של בס, שותקת ארוכות ומתבוננת בו עד שאינה יכולה לשאת את המראה יותר, היא סוגרת את דלת חנותה, והוא נשאר עם עגלת העז המגוחכת שלו בשמש הבוקר האירונית. סוף. כך נגמר הרומן באווירת נכאים עצובה, ובחתימת גורלו של פורגי לבדידות אומללה.

  • הסיום באופרה:

כאן הסיום שונה לחלוטין שהרי "אי אפשר לסיים מחזה ללא נקודת שיא": פורגי אינו מוכן להיכנע למכות הגורל: ברגע שפורגי מתעורר מתדהמתו ושברון ליבו על כי בס נסעה לניו יורק, הוא גומל בהחלטתו ללכת (!) ולחפש אותה. הסצנה האחרונה כולה השתלהבות הרגשות המתעצמים ושיר הלל לדבקות במטרה, ביכולת לאגור כוחות למרות כל הקשיים ולהמשיך במסע קדימה אל החלום. בעיבוד של ה BBC, פורגי אף משליך את מקלות ההליכה שלו ומתחיל לצעוד בצליעה כבדה לכיוון האופק. הוא פוצח בשירה אופטימית מלאת רוח וחזון, ומלווה על ידי כל המקהלה בשיר ספיריטואל אופטימי:" I am on my way to a heavenly landI'll ride that long long road if you are there to guide my handOh lord, I am on my way, I am on my way to heavenly landBut you will be there to take my hand" (Gershwin & Gershwin, 1959).



מוזיקה עממית ו"אומנותית"


האופרה פורגי ובס כתובה כאופרה לכל דבר. היא מגוללת סיפור דרמה שלם דרך יצירה מוזיקלית אחת. התזמור כתוב לתזמורת סימפונית מלאה, עם תפקידי שירה לדמויות העיקריות של הסיפור, סולו, דואטים, ומקהלה. הכתיבה, ההרמוניה, והתזמור הם פאר הקלאסיקה ה"אירופאית" של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. אפשר למצוא באופרה שימוש עשיר בכרומטיקה מלודית והרמונית, בדרמה מוזיקלית, באקורדים שנשמעים לעיתים "ווגנריאניים", פולפוניה עשירה, שימוש בלייט-מוטיב, ועוד. מאחר שהנושא עליו מבוססת האופרה הוא חיי השחורים בדרום קרוליינה, גרשווין עושה שימוש מעורר הערצה באלמנטים של המוזיקה השחורה: סולמות פנטטוניים, הרמוניה שלקוחה מהבלוז, שירת גוספל וספיריטואלס, קריאה ומענה, שימוש ב – Blue notes ועוד. למרות ששירת הג'אז והבלוז שונה לחלוטין מהשירה האופראית, דורש גרשווין כי כל הזמרים ישירו בטכניקות השירה ה"ראויות" לאופרה: בקול אופראי. גדולתו של גרשווין כפי שהיא באה ליידי ביטוי בפורגי ובס, בין השאר, היא ביכולת יוצאת הדופן לשלב בין האלמנטים של האופרה האירופאית, לבין המוזיקה של השחורים. אחד מרגעי השיא של האופרה היא גילוי האהבה בין פורגי לבס. לדעתי זה אחד הדואטים היפים והמרגשים שהולחנו אי פעם. תזמור מדהים, המוזיקה משלבת אלמנטים אירופאים קלאסיים עם אלמנטים שחורים-אמריקאים הלקוחים מעולם הג'אז. זה ועוד, בפוסט הבא.




בבלוג הבא השערה בנוגע לקשר אפשרי בין פורגי ובס ובין טוביה החולב וכנר על הגג... הייתכן?


#הרצאות 'אז #הרצאותג'אז #פורגיובס #גרשווין

צרו קשר

נא הקלידו פרטים והודעה - ואחזור אליכם בהקדם

ד"ר רז יצחקי

Tel: 054-644-8668

raz_music@hotmail.com

  • LinkedIn Social Icon
  • Facebook Social Icon

 Raz Jazz Music

כל הזכויות שמורות לד"ר רז יצחקי 2017 ©

ישראל Israel