פורגי ובס (חלק ב') השוואה: רומן/אופרה

Updated: Jul 23, 2018

השוואה בין הספר למחזה בנקודות ההתחלה והסיום (והפעם נסתפק רק בקצוות, בשל הכבוד לאורך הפוסטים בפורמט הזה) מעידה על גישות שונות של הייווארד הסופר והגרשווינים.

אזהרה: לפנינו בלוג מעט "אקדמי".


Folly Island
Folly Island

הפתיחה:

  • הפתיחה בספר:

הרומן "פורגי" מתחילה בתיאור קצר מעט מעורפל של עיר ב"תור הזהב", מעין "היו היה" לא מזמן בו גברים שעדיין אינם זקנים היו ילדים בעיר יפהיפיה אותה שכח הזמן לפני שהיא נשמדה. אחר מספר שורות מתחיל תיאור רחב של אחד מהמקצועות המצויים בעיר: הקבצנות. הקבצנות בקאטפיש רוו מתוארת כמקצוע בעל מסורת בדיוק כמו כל מקצוע אחר. נראה כי פורגי נולד לתוך הקבצנות ואילו היה נולד מספר שנים מאוחר יותר היתה זו חזרה על הטרגדיה הישנה של גאון ללא הזדמנות. פורגי נועד להיות קבצן. (אגב, Porgy הוא שם של דג שמזכיר בצורתו את דג האמנון).


מאסטר-קבצן

דמותו של פורגי מצוירת כשל קבצן גאון, בעל יכולת נדירה לשבות את תשומת הלב של העוברים והשבים, ולזכות בסימפטיה מהם. בניגוד לקבצנים האחרים איתם התחרה על נדבות, פורגי ישב שקט. מעולם לא חייך, את תודתו לנדבה הביע בהרמת עיניו שהיו בעלות צל משונה. הוא היה שחור, בעל סגלגלות של בעלי דם קונגו. ידיו היו גדולות ושריריות. בן כמה פורגי? איש לא ידע את גילו ולא יכול היה להיזכר מתי פורגי הופיע בראשונה. הדבר שתיאר את פורגי בצורה הטובה ביותר הוא המקרה בו ילד שראה את פורגי שאל: "למה הוא מחכה"? פורגי חיכה בסבלנות.


לפורגי הייתה חולשה: בשעות ליל הוא היה מהמר. חלק מכספו היה נשמר למינימום הדרוש להוצאות מחייתו, והשאר הוקדשו להימורים. כשהימר היה אדם אחר, מלא חיים. הוא לא חשב עוד על העתיד, אלא חי את ההווה במלא עצמתו.


Folly Beach
Folly Beach

קאטפיש רואו

משלב זה, לאחר תיאור של פורגי הקבצן, מתחיל סיפור העלילה בCatfish Row בשעת לילה מאוחרת של שבת בחודש אפריל. האווירה המצטיירת מהתמונה, כבדה, קודרת, חסרת מנוחה. במשך כל היום לא נשבה הרוח, השמיים היו אפורים וכבדים. האוויר היה חם ולח. התמקדות העלילה היא בקבוצת שחורים מהמרים. המילה הספציפית בה משתמש הכותב היא negroes : כושים.


בקבוצת המהמרים יושבים פורגי, מולו יושב כושי נוסף שמו קראון – עובד כותנה בעל גוף של גלדיאטור ושם רע. וו כותנה ענקית משתלשלת מחגורתו המצלצלת בצליל נקישה אחיד ומדויק בכל פעם שהתכופף קדימה להטיל אבני משחק. (בעודי קורא את השורות בסיפור, עולה בראשי הציטוט: "אם במערכה הראשונה מוצג סכין על הבמה, בוודאי יעשה בו שימוש עד מערכה שלישית"). קראון שתה וויסקי עם רובינס היושב לידו. רובינס שתוי מדבר הרבה מדיי בשבח אישתו וילדיו. הוא היה אדם טוב בדרך כלל שהעניק פרנסה למשפחתו.


סטריאוטיפים

בניגוד לתיאור העשיר והמפורט באנגלית ספרותית, המילים הראשונות בדיאלוגים המובאים מסגירות כי הדוברים באים מהשוליים התרבותיים. השפה עילגת, מלא בשגיאות, התחביר לקוי והיגוי המילים כל כך מגושם עד כי דרושה מיומנות רבה להבין את הכתוב או הנאמר. זו אינה אנגלית תקנית הנלמדת בבית הספר אלא שפת רחוב של אלו שלא זכו בחינוך.


בסצנת ההימור הפותחת מתגלים רבדים נוספים בפניהם של הדמויות. קראון גדול הגוף מתנהג בגסות הגובלת באלימות, שותה אלכוהול מתוך בקבוק – פורגי מכין תפילה ריטואלית לפני שהוא משליך את הקוביות. ברקע המרוחק מספר קולות שרים בנמנום עייפים ממהלך היום שעבר, ובקצה השני של הבניין מישהו פורט במונוטוניות על מיתרי גיטרה.



תגרה ורצח

ואז, במהלך רוטינת ההימורים קורת תקרית מהירה כברק. קוביות נזרקות ורובינס זוכה בסבב. הוא אוסף לידו את הכסף ואת הקוביות לפני שקראון רואה אותן. חמתו של קראון מרקיעה שחקים במהירות הבזק, ללא מילים קראון הענק מזנק ממושבו ומתנפל על רובינס צנום הגוף בהתקפת זעם כוחנית ואימתנית, משסה בו את כל כוחו וזעמו ולאחר מאבק קצרצר ובלתי אפשרי של רובינס, קראון נועץ בגופו את וו הכותנה האדירה שלו ומותיר אותו ללא רוח חיים על הקרקע. צרחה קורעת שמיים נשמעת ברקע וסרינה פורצת את מעגל הגברים מטילה את גופה על זו של רובינס. האימה משתלטת על הסצנה, פורגי רועד מהמראה האלים גורר את עצמו אל תוך מפתן דלתו וסוגר את הדלת מאחריו.



בשלב זה של הסיפור ברומן יש "קאט": העלילה נפסקת כדי לשפוך אור נוסף על "שורת קאטפיש". הפעם הציור הריאליסטי ארוך ומפורט הרבה יותר, המחבר עושה זאת בהרחבה. העלילה מדלגת יממה שלמה אל לילה שאחר הרצח. פורגי מיוסר וכואב, משותק מצער על אובדן רובינס. המסורת בין השחורים חסרי הכול היא לדאוג בצוותא להוצאות הקבורה של המת. הספר מתאר שירה של קריאה ומענה :

"Oh, I gots a little brudder in de new grabe-yahd. What outshine de sun"

והמענה:

"An' I'll meet urn in the prumis lan'".